גיוס מהנדסי תהליכים ביולוגיים (Bioprocess Engineers)

מהנדס התהליכים הביולוגיים (Bioprocess Engineer) מייצג את נקודת ההשקה הקריטית שבין המדע הביולוגי להנדסה בקנה מידה תעשייתי בתוך האקו-סיסטם המודרני של מדעי החיים. ככל שמגזר הביוטכנולוגיה העולמי, והישראלי בפרט, נכנס לשלב של בגרות תעשייתית עמוקה, תפקיד זה עבר טרנספורמציה מפונקציה טכנית תומכת לנכס אסטרטגי ליבתי המוטמע עמוק בתוך מחלקות התפעול הטכנולוגי (Technical Operations) ומדעי הייצור והטכנולוגיה (MSAT). בבסיסו, איש המקצוע היושב בכיסא זה אמון על תכנון, פיתוח ואופטימיזציה של המערכות המכניות והביולוגיות המורכבות המשתמשות בתאים חיים או במולקולות כדי לייצר מוצרים טיפוליים בעלי ערך גבוה. הדבר חיוני במיוחד בייצור חיסונים, טיפולים מתקדמים ותרופות ביולוגיות ייעודיות. הזהות היסודית של התפקיד מוגדרת על ידי פרדיגמת "התהליך הוא המוצר". במיוחד במודליות מתקדמות כמו ריפוי תאי וגנטי, תהליך הייצור קשור באופן כה הדוק לתוצר הטיפולי הסופי, עד שהמהנדס משמש למעשה כאדריכל של המוצר עצמו, ומבטיח שפריצות דרך מעבדתיות יתורגמו באופן בטוח ויעיל למציאות מסחרית.

ההיקף המבני של מנדט זה כולל בעלות מקיפה על מחזור החיים של הייצור הביולוגי, תוך גישור על הפער המתמיד שבין תגליות בשלב המעבדה (Benchtop) לבין יישום בקנה מידה מסחרי. בתוך ארגון פרמצבטי או מדעי החיים מודרני, איש המקצוע מחזיק לרוב באחריות על פיתוח אסטרטגיות מחקר המותאמות להגדלת קנה מידה (Scale-up) קליני. הם מעריכים בקפידה את קינטיקת התהליך, מתחזקים פרוטוקולים מכניים קפדניים, ומוודאים שהחיוניות הביולוגית נשארת שלמה על פני קני מידה משתנים של ייצור. בעלות עמוקה זו מתרחבת ישירות להעברה טכנולוגית (Tech Transfer) של תהליכים בין אתרי מחקר פנימיים לבין ארגוני פיתוח וייצור בקבלנות משנה (CDMOs) חיצוניים. במהלך העברות עתירות סיכון אלו, המהנדס פועל כשומר הסף העיקרי, ומוודא שהמוצר הביולוגי נותר יציב, הדיר, ותואם לחלוטין לתקני רגולציה בינלאומיים מחמירים לאורך כל תקופת המעבר.

מכיוון שהתחום רחב ומתמחה, וריאציות נפוצות של תארים משקפות לעיתים קרובות את המיקוד הטכני הספציפי של התפקיד ואת נישת התעשייה הרחבה יותר. בהקשר של איתור בכירים, מנהלי גיוס נתקלים לעיתים קרובות בתארים נרדפים המתארים חובות יסוד דומות אך עם נטיות תפעוליות ממוקדות. אלה כוללים מהנדס ייצור ביולוגי (Biomanufacturing Engineer), מהנדס תהליכים ביוטכנולוגיים, ומומחה לפיתוח תהליכים ביולוגיים. בסביבות ייצור מפולחות יותר, התפקידים מחולקים במפורש למהנדסי תהליכים במורד הזרם (Downstream Processing Engineers), המתמקדים בטיהור ובידוד מורכבים של מוצרים ביולוגיים, ולמהנדסי תהליכים במעלה הזרם (Upstream Process Engineers), המתמחים באופטימיזציה של תרביות תאים וקינטיקה של תסיסה. לעיתים, המנדט עשוי להיות מוגדר כאנליסט מערכות ביופרוסס כאשר המיקוד נוטה בבירור לעבר מודלים דיגיטליים וחישוביים של קווי הייצור.

קו הדיווח עבור פונקציה זו הוא לרוב היררכי ומטריציוני כאחד, בהתאם לבשלות הארגון. איש מקצוע זוטר או בדרג ביניים מדווח בדרך כלל ישירות למנהל פיתוח תהליכים או למדען ייצור ראשי. עם זאת, ככל שאיש המקצוע מתקדם לתפקידי תורם יחיד (IC) בכירים או לתפקידי ניהול, קו הדיווח עובר לרמות גבוהות יותר של מנהיגות אסטרטגית. בשלב זה, הם מדווחים לעיתים קרובות למנהל מפעל, לסמנכ"ל תפעול טכנולוגי, או בסופו של דבר למנהל טכנולוגיות ראשי (CTO). ההיקף הפונקציונלי של התפקיד מכתיב לעיתים קרובות את גודל הצוות והמעורבות החוצה-ארגונית. בחברת ביוטק בסדר גודל בינוני, איש המקצוע עשוי לפעול בתוך צוות רב-תחומי הכולל חמישה עד חמישה עשר מומחים, הדורש שיתוף פעולה חלק עם מיקרוביולוגים, כימאים אנליטיים, עמיתי הבטחת איכות, ומהנדסי אוטומציה כדי להבטיח שפרמטרי התהליך תואמים באופן מושלם לציפיות המדעיות והרגולטוריות.

הבחנה בין מנדט זה לבין פונקציות הנדסיות סמוכות היא חיונית לחלוטין עבור גיוס ותכנון כוח אדם מדויקים. בעוד שמהנדס ביוכימי מתמקד במידה רבה בטרנספורמציות כימיות ויישומים אורגניים של עקרונות הנדסיים, ומהנדס ביו-רפואי מיישם עקרונות אלה על מכשור רפואי ואבחון, מומחה הביופרוסס מתמחה באופן ייחודי בחקר ויישום של תהליכים תאיים לייצור בקנה מידה גדול. יתרה מכך, התפקיד שונה משמעותית ממהנדסי ביולוגיה סינתטית, העובדים בעיקר ברמה הגנטית המולקולרית כדי לתכנן מעגלים ביולוגיים ואורגניזמים חדשים. מומחה הביופרוסס לוקח את העיצובים המולקולריים הללו ומתמקד לחלוטין במערכות המכניות, הדינמיות של זורמים, והכימיות הנדרשות כדי לתרגם אותם לפרקטיקות ייצור בנות-קיימא, חסכוניות והדירות.

נוף הגיוס עבור אנשי מקצוע אלה מאופיין כיום בשלב תיקון משמעותי בעקבות תנופת הגיוס העזה שלאחר המגפה ו"החורף הביוטכנולוגי" שבא בעקבותיה. פעילות הגיוס מונעת כעת במידה רבה על ידי שינוי עמוק בסדרי העדיפויות של משקיעים ודירקטוריונים. השוק התרחק מתעדוף של סיכון מדעי טהור, השואל האם ניתן לגלות מולקולה, לעבר הפחתת סיכון ייצורי, השואל האם ניתן לייצר את המולקולה הזו בקנה מידה מסחרי ובעלות בת-קיימא. הבעיות העסקיות שבדרך כלל מעוררות חיפוש בכירים (Executive Search) לתפקיד זה סובבות לרוב סביב ארגון שכשל בהשגת תכונות איכות קריטיות הדירות, או כזה העומד בפני עיכובים חמורים בלוחות הזמנים של ניסויים קליניים עקב חוסר יעילות בהגדלת קנה המידה וכישלונות בהעברה טכנולוגית.

טריגרים לגיוס הופכים לצפויים מאוד בשלבים ספציפיים של צמיחה תאגידית. עבור סטארט-אפ ביוטק אג'ילי, איש המקצוע הייעודי הראשון בדיסציפלינה זו מגויס כמעט תמיד מיד לאחר סבב גיוס כספים מוצלח. בנקודת זמן קריטית זו, הסטארט-אפ חייב לעבור בדחיפות מהוכחת היתכנות בקנה מידה מעבדתי לפלטפורמה חזקה וניתנת להרחבה המסוגלת לתמוך בניסויים קליניים בבני אדם. לעומת זאת, בתוך תאגידי פארמה רב-לאומיים גדולים, טריגרים לגיוס מיושרים הרבה יותר עם מפות דרכים מסיביות של טרנספורמציה דיגיטלית או רכישה אסטרטגית של נכסים טיפוליים חדשים הדורשים אינטגרציה חלקה לתוך מערכי הייצור הגלובליים הקיימים. איתור בכירים רלוונטי במיוחד כאשר חברה דורשת איש מקצוע עם שילוב נדיר של מומחיות טכנית עמוקה וניסיון מנהיגותי גלובלי, פרופיל המכונה לעיתים קרובות בשוק כ"גיוס יוניקורן". אנשים יוצאי דופן אלה נדרשים להוביל העברות טכנולוגיות עתירות סיכון בין אתרים בינלאומיים או לנהל את מערכות היחסים המורכבות, ולעיתים המתוחות, בין חברת ביוטק חדשנית לבין שותפי הייצור החיצוניים שלה.

התפקיד הפך לקשה במיוחד לאיוש מכיוון שהביקוש למיומנויות מתמחות במודליות חדשות, כגון RNA שליח (mRNA), וקטורים ויראליים, וטיפולים תאיים אוטולוגיים (תחום הצומח במהירות באונקולוגיה המותאמת אישית בישראל), עלה בהרבה על מאגר הכישרונות הזמין. יתרה מכך, כישרון נדיר זה מרוכז לעיתים קרובות בהייפר-ריכוזיות במספר מוקדים גיאוגרפיים יקרים, מה שהופך רילוקיישן וציד ראשים גלובלי להכרח מורכב. אסטרטגיית הגיוס הכוללת מוכתבת לחלוטין על ידי ארכיטיפ המעסיק והלחצים המסחריים הספציפיים שלו. סטארט-אפים בתחום הביוטק פועלים עם צוותים רזים ומסלולי מימון קצרים, מה שמוביל לגיוס תגובתי ומבוסס-ספרינטים הקשור קשר בל יינתק לגיוסי הון ספציפיים או לאבני דרך של ניסויים קליניים. חברות פארמה גדולות עוסקות בגיוס פרואקטיבי ומבוסס-מרתון, תוך התמקדות כבדה בתכנון כוח אדם לטווח ארוך ושילוב יציב של מיומנויות דיגיטליות לא מסורתיות בכוח העבודה הייצורי הוותיק שלהן. בינתיים, ארגוני פיתוח וייצור בקבלנות משנה (CDMOs) דורשים צוותי הנדסה גמישים ביותר ובעלי קיבולת גבוהה המסוגלים לתמוך בפורטפוליו מגוון מאוד של פרויקטי לקוחות בו-זמנית. בנוסף, מגזרי הביוטק התעשייתי והפוד-טק (Food Tech) מתפתחים כמתחרים מרכזיים על כישרון זה, מונעים על ידי הדחיפה העולמית לקיימות וההתרחבות המהירה של חקלאות תאית וייצור חומרים מבוססי-ביולוגיה, תחומים בהם ישראל מהווה מוקד חדשנות עולמי.

הכניסה לתחום מתמחה זה מונעת כמעט אך ורק על ידי תארים אקדמיים, מה שמשקף בחוזקה את המורכבות הטכנית הקיצונית והרגישות הרגולטורית העזה של המנדט. תואר ראשון בסיסי בהנדסה כימית, הנדסה ביוכימית או ביוטכנולוגיה משמש כדרישת סף מוחלטת לכניסה. עם זאת, השוק המודרני מציג העדפה ברורה ובלתי ניתנת להכחשה למועמדים המחזיקים בהתמחויות מתקדמות קפדניות. תארי מוסמך במדעים (MSc) או מוסמך בהנדסה (MEng) מצוינים לעיתים קרובות כדרישות שאינן נתונות למשא ומתן עבור תפקידי פיתוח תהליכים בדרג ביניים, בעוד שתואר דוקטור (PhD) מצופה בדרך כלל עבור תפקידי מנהיגות בכירים מונחי-מחקר או תפקידים הכוללים הגדלת קנה מידה של מודליות טיפוליות חדשות לחלוטין. התמחויות אקדמיות הרלוונטיות ביותר למנדט התעשייתי הנוכחי כוללות הנדסת תסיסה ותרביות תאים, שהן חיוניות לחלוטין לפיתוח תהליכים במעלה הזרם. הנדסת הפרדה ביולוגית (Bioseparation) קריטית באותה מידה לשלבי העיבוד במורד הזרם, תוך התמקדות אינטנסיבית בטיהור ובידוד מדויקים של מוצרים ביולוגיים עדינים. שליטה בתכנון וקינטיקה של ביוריאקטורים, תוך שימוש בעקרונות מתקדמים של דינמיקת זורמים ומעבר מסה לאופטימיזציה של סביבות גידול תאים, נבחנת בקפידה במהלך תהליך הראיונות. בנוסף, מומחיות בדינמיקת זורמים חישובית (CFD) הופכת לרלוונטית יותר ויותר, אם לא חובה, עבור מודלים מתמטיים של התנהגויות תהליך מורכבות לפני שהן נבדקות פיזית בקנה מידה תעשייתי.

בעוד שהמסלול המקובל הוא בעיקר אקדמי, קיימים מסלולי כניסה חלופיים ברי-קיימא עבור מועמדים לא מסורתיים חזקים במיוחד. אנשי מקצוע בעלי רקע בסיסי בביולוגיה, מיקרוביולוגיה או כימיה יכולים לעבור בהצלחה לדיסציפלינה באמצעות ניסיון תעשייתי אינטנסיבי ומעשי שנצבר בתוך סביבת תנאי ייצור נאותים (GMP) קפדנית. מעברים אלה מגובים ומאומתים לעיתים קרובות על ידי תעודות מתמחות או תוכניות הכשרה מקצועיות קפדניות. מועמדים כאלה מוערכים לעיתים קרובות מאוד על ידי מנהלי גיוס בזכות ההבנה האינטואיטיבית והמעשית שלהם של השונות הביולוגית המובנית, פרספקטיבה ניואנסית שלעיתים חומקת ממהנדסים כימיים בעלי הכשרה מסורתית שעשויים לראות את התהליך אך ורק דרך עדשה מכנית. בתחומי שיפוט ספציפיים, במיוחד ברחבי אירופה, הדוקטורט ההנדסי (EngD) התפתח כחלופה יוקרתית מאוד לדוקטורט האקדמי המסורתי, מסלול המייצר מנהיגים טכנולוגיים המוכנים לתעשייה. בישראל, מוסדות מובילים כגון מכון ויצמן, הטכניון, האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת תל אביב מהווים את צינור הכישרונות המרכזי, ומספקים בוגרים המשלבים מחקר אקדמי פורץ דרך עם צרכים מעשיים של תעשיית הביופארמה המקומית והעולמית. מנהלי גיוס מכוונים במפורש לבוגרי תוכניות אלו כדי להבטיח מועמדים שכבר הפעילו ציוד בתקן תעשייתי, כגון ביוריאקטורים מסיביים לשימוש חד-פעמי (Single-Use) ומערכות כרומטוגרפיה אוטומטיות לחלוטין, זמן רב לפני יומם הראשון בעבודה.

בעולם המפוקח והמוסדר בקפידה של ייצור ביופרמצבטי, כשירות טכנית חייבת להיות מאומתת באמצעות עמידה קפדנית בתקנים בינלאומיים והסמכות מקצועיות. הרישיון האולטימטיבי לפעול בכיסא בכיר זה הוא לעיתים קרובות פונקציה ישירה של יכולת המהנדס לנווט בביטחון במסגרות הרגולטוריות המורכבות והמשתנות שנקבעו על ידי גופים גלובליים כגון מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA), סוכנות התרופות האירופית (EMA), ובישראל - משרד הבריאות. באופן ספציפי, איש המקצוע חייב להפגין שליטה מוחלטת בהנחיות האיכות של המועצה הבינלאומית להרמוניזציה (ICH), המהוות את הסלע הבלתי מעורער של הייצור הפרמצבטי המודרני. שליטה במושגי "איכות מבוססת תכנון" (QbD) דורשת גישה פרואקטיבית, המחייבת את המהנדס להבין ולשלוט לעומק במשתני הייצור כדי לספק מוצרים באיכות גבוהה באופן עקבי. עליהם גם ליישם באופן שוטף מסגרות שיטתיות להערכה, בקרה ותקשורת של סיכונים לאיכות המוצר. יתרה מכך, הבנה מורכבת של הפיתוח והייצור של חומרים פעילים (Drug Substances) היא קריטית להגדרת תהליך הייצור עבור תרופות ביולוגיות מורכבות. מודעות לתקנים מתפתחים בנוגע לייצור רציף, כמו גם לתקנות עדכניות כגון נספח 1 של תקני ה-GMP האירופיים (המתמקד באסטרטגיית בקרת זיהומים - CCS), מהווה גורם מבדל מרכזי עבור מועמדים מהשורה הראשונה.

מסלול הקריירה לתפקיד זה מאופיין במעבר מכוון מניסויים טקטיים ברמת ספסל המעבדה למנהיגות ארגונית אסטרטגית וחוצת-פונקציות. התקדמות מקצועית נמדדת לא רק בשנות ניסיון שנצברו, אלא הרבה יותר חשוב מכך בקנה המידה הפיזי של תהליכי הייצור שנוהלו ובמורכבות המוחלטת של ההעברות הטכנולוגיות שבוצעו בהצלחה. המסע המקצועי מתחיל בדרך כלל בתפקיד הזנה, כגון מהנדס תהליכים או עמית ייצור, שבו המיקוד העיקרי הוא בשליטה בפעולות יחידה (Unit Operations) בסיסיות, תוך הפנמה יסודית של דרישות התיעוד המחמירות הגלומות בסביבות ייצור מפוקחות. לאחר התקדמות דרך שנות היסוד, איש המקצוע עולה בדרך כלל לכיסא מהנדס תהליכים בדרג ביניים או בכיר. בשלב מרכזי זה, הם לוקחים בעלות מלאה על אופטימיזציה מתמדת של תהליכים, מובילים חקירות מורכבות של תוצאות מחוץ למפרט (OOS), ומנהלים אישית את ההעברה הטכנולוגית העדינה ממעבדות המחקר לרצפות הייצור המסחריות. אבן דרך מגדירה של שלב קריירה זה היא השגת מעמד של מומחה תוכן (SME) מוכר בתחום טכני ספציפי מאוד. בפסגת סולם הקריירה, המנדט מתרחב משמעותית לתפקידי מנהיגות בכירים בעלי השפעה רבה, כגון דירקטור פיתוח תהליכים, סמנכ"ל תפעול טכנולוגי, או מנהל טכנולוגיות ראשי (CTO). מהלכי קריירה רוחביים נפוצים כוללים מעבר לענייני רגולציה (Regulatory Affairs), או יציאה לייעוץ ניהולי והון סיכון כדי לספק הערכות טכנו-כלכליות של נכסי ביוטק מתפתחים.

מועמד מוסמך גרידא בשוק של היום מחזיק בתארים הנדרשים ובידע בסיסי בפרקטיקות ייצור. עם זאת, מועמד חזק באמת - הפרופיל המדויק שאליו מכוונות חברות איתור בכירים - מחזיק במערך כישורים היברידי המשלב בצורה חלקה שליטה טכנית מסורתית עם אוריינות נתונים מתקדמת ופרגמטיות מסחרית חדה. מבחינה טכנית, המנדט דורש מיומנות בלתי מעורערת בפעולות יחידה הן במעלה הזרם והן במורד הזרם, כולל פיתוח שורות תאים, אופטימיזציה של מצעי גידול, ומערכות פלדת אל-חלד או מערכות חד-פעמיות (Single-Use) מסיביות. מנדטים מודרניים התרחבו באגרסיביות כדי לכלול דרישה חזקה לאוריינות דיגיטלית ופיננסית. מודלים טכנו-כלכליים הם כעת בעלי חשיבות עליונה, ודורשים את היכולת לחזות במדויק את עלות המכר (COGS) ולקבוע אם תהליך ביולוגי הוא בר-קיימא מסחרית בשלבי הפיתוח המוקדמים ביותר. המועמד חייב ליישם באופן שוטף שיטות סטטיסטיות ומסגרות של תכנון ניסויים (DoE) כדי לבצע אופטימיזציה אגרסיבית של תהליכים תוך שימוש בפחות הרצות ניסוי יקרות. יתרה מכך, נדרשת מחויבות בלתי מתפשרת לשלמות נתונים (Data Integrity) וולידציה של מערכות ממוחשבות. מועמדים בכירים מצופים להיות מיומנים מאוד בפלטפורמות סימולציית תהליכים מקיפות, מערכות SCADA לניטור ואוטומציה בזמן אמת, ומערכות ניהול ייצור (MES) לאכיפת ציות רגולטורי קפדני ברצפת הייצור.

מאגר הכישרונות מרוכז באופן מובהק במוקדים גיאוגרפיים ספציפיים המאופיינים בצפיפות גבוהה במיוחד של חברות חדשניות, מוסדות מחקר מובילים, והשקעות הון סיכון בשפע. בצפון אמריקה, מסדרון בוסטון וקיימברידג' עומד כבירה העולמית הבלתי מעורערת של הביוטכנולוגיה. אזור מפרץ סן פרנסיסקו מספק תרבות חדשנות תוססת עם דגש חזק על ביולוגיה סינתטית ופיתוח תהליכים מונעי בינה מלאכותית. בינלאומית, סינגפור ביססה את עצמה כמרכז עולמי מוביל לייצור תרופות ביולוגיות מורכבות. באירופה, ציר קיימברידג' ולונדון מייצג את אשכול מדעי החיים המתקדם ביותר ביבשת, בעוד שוויץ נותרת מרכז עולמי היסטורי ובלתי מתפשר למצוינות בייצור פרמצבטי. בישראל, הריכוז הגיאוגרפי העיקרי של פעילות עיבוד ביולוגי מרוכז באזור גוש דן ובסביבתו (הרצליה, נס ציונה, רחובות וראש העין), המאגד מרכזי ייצור, מעבדות פיתוח ומטות חברות ביופרמצבטיות. במקביל, מרכזי פיתוח וייצור פועלים בצפון הארץ ובדרומה, תוך ניצול תמריצים ממשלתיים (כגון חוק עידוד השקעות הון) להעסקה בפריפריה.

נוף המעסיקים הכולל עוצב מחדש ביסודו על ידי שלוש מגמות מאקרו עיקריות המעלות ישירות את הקריטיות של תפקיד הנדסי זה. ראשית, הבגרות התעשייתית של טיפולים מתקדמים אילצה את התעשייה להתרחק ממודלי ייצור מסורתיים של "מידה אחת מתאימה לכולם" לעבר אסטרטגיות ייצור אדפטיביות ומותאמות אזורית. שנית, השילוב של בינה מלאכותית וטכנולוגיית תאומים דיגיטליים (Digital Twins) אינו עוד מושג עתידי רחוק; זהו המנוע הנוכחי המניע את האבולוציה התעשייתית, המאפשר למהנדסים לדמות תרחישי הגדלת קנה מידה מורכבים ולפתור בעיות באופן מיידי מבלי להפריע לייצור הפיזי. שלישית, דחיפה מסיבית כלל-תעשייתית לקיימות האיצה את האימוץ של ביופרוסס ירוק וטכנולוגיות חד-פעמיות (Single-Use), תוך הפחתה משמעותית של ההסתמכות על כימיקלים קשים ומזעור פעולות מתקן עתירות אנרגיה.

במבט לקראת תכנון ארגוני עתידי, מבני התגמול עבור תפקידי הנדסה קריטיים אלה ניתנים להשוואה (Benchmarking) ברמה גבוהה, ומספקים בהירות יוצאת דופן לאסטרטגיות רכישת כישרונות. תמהיל התגמול הסטנדרטי מסתמך על שכר בסיס איתן, המחוזק על ידי בונוסים מבוססי ביצועים הקשורים לאבני דרך קליניות או מסחריות קפדניות. באקו-סיסטם של הסטארט-אפים, חבילות מניות (Equity) מקיפות נותרות רכיב מבני קריטי. בשוק הישראלי, שכר ההתחלה בתפקידי עיבוד ביולוגי נע לרוב סביב 12,000-18,000 ש"ח לחודש. בתפקידי מדעני תהליכים ומהנדסי ביופרוסס בדרג ביניים, השכר נע בטווח של 22,000-35,000 ש"ח לחודש. בכירים בתפקידי ניהול ייצור ביולוגי או ניהול פיתוח תהליכים בחברות גדולות עשויים להגיע לטווח של 40,000-65,000 ש"ח לחודש, כאשר קיים פער שכר מסוים בין חברות במרכז הארץ לאלו הממוקמות בפריפריה, המאוזן לעיתים על ידי מענקי שימור ותמריצים ממשלתיים.